עמ"ת 24570-02-16

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום באשקלון לדחות את בקשתה למעצרו של הנאשם ולהורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני וערבי. הנאשם הואשם במספר עבירות אלימות כלפי בת זוגו, בהן איומים, כליאת שווא ותקיפה. המדינה ביקשה להאריך את מעצרו בשל עברו הפלילי והפסיכיאטרי, המהווה סיכון גבוה לציבור. עם זאת, בית משפט השלום ביקש למצוא חלופת מעצר, נוכח מחלת הנפש של הנאשם. בית המשפט הורה על פיקוח אלקטרוני, פיקוח ערבי וטיפול רפואי כפוי, תוך שילוב המלצות הפסיכיאטר המחוזי ושירות המבחן, תוך הבטחת ההגנה על הציבור. המדינה טענה כי ההחלטה שגויה והדגישה את המסוכנות הנשקפת מהנאשם. התובע מתח ביקורת על עמדתו התומכת של הקורבן כלפי הנתבע וביקש גישה פטרנליסטית. ההגנה הדגישה את הליך קבלת ההחלטות היסודי של בית המשפט ואת תנאי השחרור המחמירים. שופט הערעור, אף שהכיר במורכבות התיק, הסכים עם החלטת בית משפט השלום אך הציע תיקונים להוראות מחמירות יותר. הצו לטיפול רפואי כפוי טעון הבהרה, והומלץ לפסיכיאטר המחוזי להוציא צו אזרחי לפי חוק טיפול בחולי נפש. צו השחרור יותנה בקבלת הנחיות רפואיות מפורשות בכתב, ותנאי השחרור שונו כך שיכללו איסור על כל קשר עם עדי התביעה, עם השלכות להפרות. שירות המבחן התבקש לשקול פיקוח על המעצר, והתיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך טיפול. עד אז, הנאשם יישאר במעצר.