ת"פ 45803-01-22

תקציר

השופט קיבל את עמדת הצדדים כי יש להתייחס לשני אירועי הפשע בנפרד. באירוע הראשון, שעניינו שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבע השופט את טווח הענישה בין 15 ל-30 חודשי מאסר, בהתחשב בפגיעה בערכים חברתיים, בנסיבות העבירות ובמדיניות הענישה הרווחת. האירוע השני, של זיוף ושימוש במסמכים מזויפים, נשא טווח ענישה של 6 עד 12 חודשי מאסר. השופט שקל את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, אך נתן לו משקל מוגבל, שכן עבירות צווארון לבן מבוצעות בדרך כלל על ידי מי שאין לו עבר קודם. למרות שהנאשם טען כי לקח אחריות על מעשיו, השופט ציין כי הוא העמיד את המדינה בפני מלוא ההוכחות, ולכן הוא אינו זכאי לתמורה שניתנה למי שיודה באשמה בשלב מוקדם. השופט שקל גם את תסקיר שירות המבחן, אך לא קיבל את המלצותיו, שנמצאו מקלות מדי בהתחשב בחומרת העבירות. לבסוף, השופט התחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, אך קבע כי חומרת העבירות משמעה שנסיבות אלה אינן יכולות להוות גורם מכריע בהפחתת העונש. בהתחשב בכל הדברים, גזר השופט על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ריצוי עונש המאסר, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקל.