תו"ב 53583-11-16

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לעבירת תכנון ובנייה בישראל, וליתר דיוק שימוש בקרקע ללא ההיתר הנדרש. הנאשם במקרה זה הורשע בשימוש בקרקע ציבורית לצרכים פרטיים, קרי בנייה בלתי חוקית הפוגעת בערכים המוגנים של שלטון החוק. השופט הגדיר את חומרת העבירה כבינונית, בהתחשב במשך השימוש הבלתי מורשה, בגודל הבנייה ובעובדה שהיא פורקה והשימוש הבלתי חוקי הופסק. השופט התייחס למספר תיקים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם, שבמקרה זה נע בין 3,000 ל-15,000 שקל, לצד התחייבות להימנע מעבירות נוספות. בהתחשב בנסיבותיה האישיות והכלכליות של הנאשמת, השופטת הכירה בהודאתה החלקית, בלקיחת אחריות על מעשיה ובמצבה הרפואי, אך גם ציינה כי מצבה הכלכלי היה מעט טוב יותר ממה שהוצג. בסופו של דבר נגזר על הנאשם קנס של 4,500 שקל, שישולם בתשלומים, והתחייבות כספית של 9,000 שקל כדי להימנע מעבירות נוספות בתוך שנתיים. השופט הדגיש כי גזר הדין נועד לאזן בין הערכים המוגנים לבין הנסיבות שאינן קשורות לעבירה. לנאשמת נמסר על זכותה לערער על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי מרכז לוד.