ע"פ 8638/11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער ועל גזר דינו בעבירות ביטחון. בית המשפט מכיר בכך שהמערער לא בחר לבצע עבירות אלה מתוך זדון כלפי מדינת ישראל, אלא בחר בדרך זו למטרת רווח אישי ונעדר יושר בשיתוף הפעולה שלו עם גורמי חמאס. הטענה המרכזית בערעור, לפיה המערער פעל מתוך צורך, נדחית. המערער לא הוכיח כי מעשיו נבעו מאיום על חייו, חירותו או גופו, כמתחייב מהגנת הצורך לפי סעיף 34ל לחוק העונשין. למרות שבית המשפט הכיר בקושי שבסיטואציה ובלחצים שהופעלו על המערער, הוא לא קבע כי לא נותרה לו ברירה אלא לשתף פעולה עם חמאס. בית המשפט מדגיש כי נסיבותיו של המערער שונות מאלו של חייל מנותק ותקוע וכי היה לו חופש תנועה וגישה למשאבים אחרים. יתר על כן, המידע הרגיש שסיפק סיכן אחרים. ממצאיו של בית המשפט המחוזי סותרים גם את טענתו כי פעל מתוך פחד. תחת זאת, מענה הולם יותר למצבים כאלה מצוי בעיקרון המשפטי של הקלה בענישה, המאזן בין מצוקתם של פרטים במצוקה לבין הצורך להימנע ממתן אפשרות לביצוע עבירות בנסיבות קשות. בית המשפט מוסיף ומנמק את הפחתת עונשו של המערער בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מדגיש כי נסיבות אלה אינן מצדיקות פטור מאחריות פלילית. השופט ש' ג'ובראן, השופט ז' זילברטל והשופטת ד' ברק-ארז מסכימים עם ההחלטה לדחות את הערעור ולהתיר את פרסומו המצומצם של פסק הדין תוך שמירה על איסור פרסום שמות הצדדים ועל פסק הדין המלא כדי להגן על המערער ובני משפחתו.