ת"א 35227-01-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהחלטת בית המשפט בעניין הפקדת הערובה הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע, תוך בחינת העקרונות המשפטיים והחידושים ששימשו להגעה למסקנה. **בקשת הערבות של התובע** * **סמכות שיקול דעת:** בית המשפט מדגיש כי החובה של תובע להפקיד ערבות היא סמכות שיקול דעת המוקנית לבית המשפט על פי חוק, כפי שמצוין בסעיף 45, תוך התייחסות לתקנות חדשות וישנות כאחד. * **איזון זכויות:** העיקרון המשפטי המנחה שיקול דעת זה הוא האיזון בין זכותו החוקתית של התובע לגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע להיות מוגן מפני תביעות סרק ולקבל החזר הוצאות אם התביעה תידחה (פסקה 45). * **הזכות החוקתית לגישה לבתי משפט:** הניתוח משריש עמוק את יכולתו של התובע לגשת לבתי המשפט כזכות חוקתית ממדרגה ראשונה, שאינה מותנית ביכולת כלכלית. טענה זו נתמכת על ידי ציטוטים מהחלטות שונות של בית המשפט העליון (פסקאות 46, 47). חידוש משפטי כאן הוא ההצעה כי היכולת לפנות לבית המשפט עשויה להיות כשלעצמה זכות קניין המוגנת על ידי חוקי יסוד, או זכות המשרתת זכות אחרת, כגון תביעה בגין פגיעה בקניין (פסקה 46). * **קריטריונים להפקדת ערבות:** הפסיקה קבעה מספר קריטריונים להחלטה על הפקדת ערבות, הכוללים: * ככלל, התניית גישת תובע לשימוע צריכה להיעשות רק בנסיבות נדירות וחריגות (פסקה 47). * עוני לבדו לא צריך להוות בסיס לדרישת ערבות, שכן הוא יגביל את הגישה לצדק עבור חסרי אמצעים (פסקה 47). * על בית המשפט לשקול את סיכויי ההליך, מורכבותו, טיב הצדדים, התנהלותם ותום ליבם (פסקה 47). * שיקול מרכזי הוא כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של ישראל וחסר נכסים בישראל, מה שמעלה חשש לגבי יכולת האכיפה של צווי הוצאות נגדו (פסקה 48). * נלקח בחשבון גם מצבו הכלכלי של התובע, תוך שקלול הסיכון לפגיעה בגישה לערכאות מול הנזק הפוטנציאלי לרכושו של הנתבע (פסקה 48). * סיכויי ההצלחה של התביעה הם מרכזיים; סיכויים קלושים יותר מגדילים את הסבירות לדרישת ערבות (פסקה 48). * **שיקולים ספציפיים לתובע במקרה זה:** * טענת התובע לתושבות זרה אינה מופרכת, אך הם טוענים כי הם מנהלים עסקים בישראל במשך עשרות שנים, למרות שלא היו ראיות לבעלות על נכסים (פסקה 50). * לא הוצגו ראיות לכאורה על ידי התובע המצביעות על היעדר אמצעים כספיים, אשר בדרך כלל יעוררו חששות עבור הנתבע (פסקה 51). * התובע כבר הפקיד 38,000 ₪ כערובה לבקשה אחרת, מה שמרמז על יכולת לספק בטוחה מסוימת (סעיף 52). * באופן מכריע, בית המשפט העריך בעבר את סיכויי התביעה כגבוהים, הנתמכים בראיות משמעותיות, בעוד שהגנתו של הנתבע הייתה חלשה (פסקה 53). * **החלטה על ערבות התובע:** באיזון בין כל הגורמים הללו, ובמיוחד הסיכויים הגבוהים לתביעה והיעדר חוסר יכולת כלכלית מוכחת, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין סיבה להורות לתובע להפקיד ערובה, ולכן בקשת הנתבע נדחתה (פסקאות 54, 55). **בקשת הערבות של הנאשם** * **חזקה לפי חוק החברות:** עיקרון משפטי משמעותי שהודגש הוא סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקובע חזקה כי חברה תובעת, ובפרט חברה זרה או חברה בעלת בעלי מניות בעירבון מוגבל, חייבת להעמיד ערובה להוצאות הנתבע אם התביעה מוגשת על ידי אותה חברה (סעיפים 56, 57). חידוש זה נועד למנוע מצדדים להסתתר מאחורי מסך התאגיד כדי להימנע מתשלום הוצאות משפטיות. * **תכליתו של סעיף 353א:** תכליתו המוצהרת של סעיף זה היא להפיג את החשש כי נתבע זוכה לא יוכל לגבות הוצאות מתובע "המסתתר מאחורי ישות מופשטת נטולת נכסים" (פסקה 59). * **הפרכת החזקה:** ניתן לסתור את החזקה לפי סעיף 353א אם החברה תוכיח את התנאים המפורטים, ובראשם חוסנה הכלכלי ויכולתה לשלם עלויות פוטנציאליות. נטל ההוכחה מוטל על החברה התובעת המבקשת פטור (פסקה 57, 60). * **קריטריונים להערכת חברות:** בית המשפט ישקול תחילה את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. עם זאת, גם אם חברה אינה מסוגלת לעמוד בהוצאות, חובת הפקדת ערבות אינה אוטומטית. על בית המשפט לבחון אם הנסיבות מצדיקות זאת, בהתחשב בזכויות חוקתיות, בסיכויי ההליך (במיוחד אם הם גבוהים מאוד או קלושים מאוד), והאם המצב הוא חריג ולא כלל (פסקה 58). * **כישלון הנתבע להוכיח איתנות כלכלית:** במקרה ספציפי זה, בית המשפט מצא כי הנתבע (הצד המבקש ערבות מהתובע) לא הסיר את הנטל להוכיח את יכולתו הכלכלית לכסות את הוצאות התובע אם התביעה תידחה. טענות הנתבעת בדבר היותה "חברה סולבנטית מוצקה" לא הוכחו די הצורך עם ראיות חד משמעיות לאיתנות פיננסית (פסקאות 61, 62). * **עיקול זמני מול ערבות:** בית המשפט התייחס להתייחסות הנתבע לעיקול זמני על התביעה העיקרית. הובהר כי בעוד שעיקול נועד להבטיח חוב, ערובה להוצאות היא למטרה אחרת. קיומו של עיקול זמני לטובת התובע אינו פוטר באופן אוטומטי את הנתבע מהפקדת ערובה לתביעה שכנגד (פסקה 64). * **שיקולים פרוצדורליים:** למרות הבסיס החוקי לדרישת ערבות מחברה, בית המשפט החליט בסופו של דבר שלא לחייב את הנאשם בהפקדת ערובה בשלב ספציפי זה. זאת מטעמים פרוצדורליים: טרם הוגש כתב הגנה לתביעה שכנגד, ורק בקשה לסילוק על הסף הייתה תלויה ועומדת (פסקה 65). * **מאזן האינטרסים הכולל:** בית המשפט ראה בעיקול הזמני על התביעה העיקרית (1,000,000 ₪) נדבך נוסף המפחית את הסיכון לאי תשלום הוצאות פוטנציאליות שנפסקו, ותמך עוד יותר בהחלטה שלא לדרוש ערבות בשלב זה (פסקה 66). * **החלטה על ערבות הנאשם:** בשל השלב הפרוצדורלי של התיק והעיקול הקיים, בית המשפט לא מצא סיבה עניינית או פרוצדורלית להורות לנאשם להפקיד ערובה להוצאות באותו רגע (פסקאות 65, 67).