רע"א 50086-04-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה אזרחית המתנהלת על פי הדין הישראלי בנוגע לתביעת נפגעי תאונות דרכים. בית משפט קמא דחה את בקשת התובעת למנות מומחה רפואי נוסף בתחום רפואת הכאב. התובע ערער על החלטה זו, בטענה כי המסמכים הרפואיים תומכים בטענתם לכאב מתמשך ולצורך בטיפול ייעודי, לרבות שימוש בקנאביס רפואי. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא. נמצא כי המסמכים הרפואיים התייחסו בעיקר לכאבי גב וצוואר וכי האורתופד שמונה מומחה התייחס כראוי לטענות התובע. המומחה האורתופדי הגיע למסקנה כי כאבו של התובע נבע ממצב ניווני ולא מהתאונה. ערכאת הערעור הסכימה כי תסמונת התובע אינה מצדיקה מינוי מומחה לכאב, מה גם שהאורתופד כבר התייחס לסוגיה. בנוסף, ציין בית המשפט כי טיפולו של התובע בכאב, לרבות שימוש בקנאביס, נבע ממצב קיים ולא היה קשור לתאונה המדוברת. השופט הדגיש כי אמנם אין לשלול עקרונית את האפשרות למנות מומחה לכאב, אך המקרה הנוכחי אינו מצדיק זאת. בקשת רשות הערעור נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע.