רע"א 6548/05

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח פסיקה** **א. ערעור על מהימנות וקביעות עובדתיות** העיקרון המשפטי הבסיסי שאושר מחדש במקרה זה הוא שבתי המשפט לערעורים מציגים חזקה חזקה נגד התערבות בממצאים העובדתיים ובהערכות המהימנות שנעשו על ידי בתי המשפט בערכאה הראשונה. הדבר נובע מההכרה כי חשיפתו הישירה של בית המשפט הראשוני לעדים ולראיות מעניקה לו יתרון יחסי בהערכת מהימנות, שהיא מטבעה עניין של "תחושה, היגיון ושיקול דעת" של בית המשפט קמא. **היבטים עיקריים:** - *נסיבות חריגות להתערבות:* עיון בערעור של ממצאים עובדתיים מותר רק במקרים חריגים שבהם ההחלטה המקורית טומנת בחובה פגם מהותי או שאינה מבוססת על ראיות לכאורה (למשל, כאשר קביעות מהימנות אינן קבילות בעליל). - *הערכת ראיות:* תפקידו של בית המשפט לערעורים הוא בראש ובראשונה לוודא שהערכותיו של בית המשפט קמא היו מבוססות על בחינה יסודית וזהירה, ולא להחליף את הערכותיו שלו עצמו ללא נימוק משכנע. עיקרון זה מהדהד קונצנזוס שיפוטי ארוך שנים שמטרתו לשמור על שלמות הממצאים העובדתיים, ולהכיר בביטוים כשיפוט איכותי ואימפרסיוניסטי ולא כראיה כמותית בלבד. **ב. שאלה משפטית בעלת משמעות רחבה יותר** המקרה מדגיש כי למרות טענות המבקש, העקרונות המסדירים את כיבוד ערכאות הערעור להערכות מהימנות של ערכאה ראשונה מבוססים היטב ומנוסחים דיים בפסיקה הישראלית. בית המשפט מציין כי לעקרונות אלה יש גמישות, המאפשרת לבתי המשפט להפעיל שיקול דעת רחב על סמך התרשמויותיהם, מבלי לדרוש קריטריונים סטנדרטיים ונוקשים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי עצם הקביעה בדבר חוסר ההתאמה של עקרונות אלה אינה מהווה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה רשות ערעור. הדבר משקף מבחן קונבנציונלי בדיני ערעור, שבו קיומן של דוקטרינות משפטיות מקומיות ויישומן אינם מצדיקים כשלעצמם ביקורת שיפוטית, אלא אם כן עומדות על כף המאזניים שאלות משפטיות משמעותיות. **ג. תפקיד האמינות בתביעות רשלנות מקצועית** חידוש משפטי בולט שנדון בתיק זה הוא היחס בין מהימנות עובדתית לבין הערכה משפטית של רשלנות מקצועית. בית המשפט מבהיר כי: - כאשר נדחית גרסה עובדתית העומדת בבסיס תביעה - במיוחד כזו הטוענת לרשלנות מקצועית - בדרך כלל לא נותר מקום לחקירה משפטית של טענה זו. - זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שמחלוקות עובדתיות - במיוחד כאלה המבוססות על אמינות - שזורות באופן אינהרנטי במסקנות המשפטיות הנובעות מהן. כאשר האמינות נקבעת באופן נחרץ נגד התובע, הטיעונים המשפטיים הנובעים מהקביעות העובדתיות שלהם פוחתים ברלוונטיות או הופכים לשנויים במחלוקת. גישה זו מדגישה את חשיבות הבהירות העובדתית ואת ההשפעה של קביעות מהימנות על תביעות משפטיות המבוססות על הנחות עובדתיות שנויות במחלוקת. היא מדגימה יעילות פרוצדורלית בכך שהיא מונעת מבתי משפט לעסוק בדיונים משפטיים מופשטים או תיאורטיים כאשר התשתית העובדתית אינה מבוססת. **ד. סיכום החדשנות המשפטית** המקרה מאחד ומיישם את המסגרת הדוקטרינרית אשר: - בתי המשפט לערעורים חייבים לנהוג באיפוק בבחינת מהימנות וממצאים עובדתיים, ולהתערב רק בנסיבות חריגות. - הערכות מהימנות הן בעיקר בסמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט בערכאה הראשונה בשל הגישה הייחודית וההערכה הישירה של עדים. - תביעות משפטיות המבוססות על עובדות שנויות במחלוקת מקרטעות כאשר ממצאי האמינות הם נגד התובע, ומאשרים מחדש את אי-החלוקה של הערכות עובדתיות ומשפטיות בתביעות רשלנות. זה מתיישב בהרמוניה עם העקרונות הקיימים, מגבש אמצעי הגנה פרוצדורליים לשלמות הקביעות העובדתיות ומגביל את הניחוש השני על ידי בתי המשפט לערעורים, ובכך מייעל את תהליך הביקורת בערעור בסכסוכים עובדתיים מורכבים.