ת"ב 67015-06-20

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של פסק בוררות בסכסוך בין מועדון כדורגל לשחקן על אי תשלום שכר. המועדון הגיש בקשה לבטל את פסק הבוררות, בטענה שהבורר נעדר סמכות שיפוט ולא הכריע בכל הסוגיות. בית המשפט דחה את הבקשה ואישר את פסק הבוררות. פסק הדין מתבסס על סעיפים 10 ו-11 לחוק הספורט, המחייבים איגודי ספורט להקים מוסדות שיפוטיים פנימיים להסדרת עניינים הקשורים לפעילותם. סעיפים אלה מקדמים חובה סטטוטורית לנהל בוררות פנימית, תוך מתן סופיות להחלטות שהתקבלו. בית המשפט מפרש סעיפים אלה כמנדט רחב, הנותן תוקף לפסק הבוררות שניתן על ידי מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל. שאלת המפתח הייתה האם אי תשלום שכר הוא עניין שניתן להגיש לבוררות. בית הדין הבחין בין זכויות הנובעות מהסכם העבודה, הניתנות לבוררות, לבין זכויות הנגזרות מדיני מגן, שאינן יכולות. במקרה זה, הזכאות לשכר הוסכמה בחוזה העבודה, מה שהופך אותה לזכות חוזית שהבורר יכול להכריע. בנוסף, בית המשפט מצא את פסק הבוררות מפורט ומנומק, ודחה את טענות המועדון כי הבורר לא הכריע בכל הסוגיות. הבקשה לביטול הפרס נדחתה, הפרס אושר והמועדון חויב לשלם לשחקן את הסכומים הנקובים בפסק הבוררות, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.