תא"מ 6833-10-12

תקציר

התובעת, דיילת בחניון, תבעה את הנתבע בגין לשון הרע לאחר שהותקפה אותו מילולית במשך עשר דקות של עלבונות קשים וגזעניים במהלך עבודתו. הנתבע טען כי התובעת לא פעלה בהתאם לנהלים הלא רשמיים של החניון, כי התגרה בה וכי דבריה כלפיו לא היו גזעניים אלא נאמרו בלהט הרגע. שני הצדדים הגישו תצהירים והעידו, בצירוף עד מטעם התובע. השופט מצא את התובע ואת עדותו מהימנים, בעוד שעדותו של הנתבע לא הייתה משכנעת. השופט קיבל את גרסת התובע לאירועים וקבע כי הנתבע אכן הוציא את דיבתו דיבתו. השופט פסק לתובע פיצויים בסך 35,000 ₪, לצד 5,850 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום. החלטת השופטת התבססה על פרשנות אובייקטיבית של אופיין המכפיש של המילים בהן נעשה שימוש, הנסיבות בהן נאמרו, תוכנם הגזעני, לצד הפגיעה בכבודו ובמעמדו של התובע. סכום הפיצוי שיקף את חומרת לשון הרע, תוך התחשבות גם בנסיבותיו האישיות של הנתבע ובהיעדר התנצלות.