רע"א 1108/10

תקציר

במקרה משפטי זה ביקשה המבקשת רשות ערעור על החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בירושלים ובית משפט השלום בירושלים, שדחו את בקשתה לשנות את מקום הדיון בתביעה אזרחית. את התביעה יזם המשיב בבית משפט השלום בירושלים, אך המבקש טען כי סעיף שיפוט בהסכם הסתייגות קובע כי סכסוכים ייפתרו בתל אביב-יפו. בית משפט השלום דחה בקשה זו בקובעו כי תניית השיפוט מפלה לפי חוקי השיפוט המקומיים וחוק החוזים האחידים, והמבקש לא יכול להוכיח אחרת. גם ניסיונותיה של המבקשת לערער על החלטה זו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי, ואישר כי לא עמדה בנטל המוטל עליה לבטל את חזקת האפליה. בקשתה למתן רשות ערעור התבססה על פרשנות מבחן ההרתעה מפסקי דין קודמים ועל מסגרת משפטית מתוקנת לסכסוכים שיפוטיים. עם זאת, פסק דין מאוחר יותר בבנק לאומי הבהיר כי מבחן זה עדיין חל בעת הקביעה אם תניית שיפוט היא מפלה, אך עליו להתחשב במכלול הנסיבות ותנאי החוזה. בסופו של דבר החליט בית המשפט כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש כדי להוכיח כי תניית השיפוט אינה מפלה, ולכן דחה את הערעור לדיון שלישי, בנימוק שלא נותרה שאלה משפטית מהותית. בהחלטה זו מיום 7.4.2010 לא נפסקו הוצאות.