ת"א 32379-12-11

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך הנוגע למקרקעין והסכם פשרה הקשור אליו. פסק הדין הנבדק ניתן על ידי בית משפט השלום, שאישר הסכם פשרה בין הנתבעת קניס לבין התובעים פורקס ו-ACA. האחרונה עתרה לביטול פסק הדין בטענה למספר פגמים בהליכים שקדמו לו. השאלה העיקרית היא האם בית המשפט שנתן את פסק הדין נעדר סמכות, בשל אופיו של הסעד המבוקש, אשר חרג מסמכותו של בית משפט השלום. בנוסף, התעוררו שאלות בנוגע לייצוג הצדדים, ובפרט התובעים, במהלך ההליך האמור. בא כוחם הנוכחי של התובעים, עו"ד רוזנברג, טען כי ינילביץ', שיזם את התביעה בשם התובעים, היה המנהל המוסמך היחיד שלהם. עם זאת, הנתבע טען כי יש לקבוע את זהות הנציג המוסמך בטרם תתקבל החלטה על ביטול פסק הדין. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענתם כי פסק הדין ניתן ללא סמכות, שכן הוא חרג מסמכותו של בית משפט השלום. הודגש כי פסק דין חסר סמכות מהותית בטל מבחינה מדעית ודינו להתבטל. כמו כן, בית המשפט מצא פגמים משמעותיים בייצוג הצדדים, ובפרט היעדר ייפויי כוח לעורכי הדין המעורבים, אשר מטילים ספק בתוקפו של הסכם הפשרה. למרות פגמים אלה, בחר בית המשפט שלא להיכנס לשאלת ייצוגם של התובעים בתביעה הנוכחית, שכן לא היה זה הפורום המתאים לקביעת זהות בעלי השליטה או נציגיהם המוסמכים. צוין כי הצדדים שאמורים להיות בעלי אמירה בעניין היו מודעים להליכים אך בחרו שלא להתערב. פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה הוכרז בטל ומבוטל, והנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט של התובעים.