ע"א 36721-03-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך ערבויות, בו ערבה המערערת לחוב של חברה לבנק. הבנק הגיע לפשרה עם החברה וערב נוסף, ובכך הפחית את חוב החברה ופטר את הערב השני. המערער טען כי הבנק פעל בחוסר תום לב וכי ערבותו פקעה עקב הסדר הפשרה. עם זאת, השופט דחה את הערעור והסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת לא הוכיחה כל נזק שנבע מהסדר הפשרה וכי הבנק לא פעל בחוסר תום לב. עוד נקבע כי המערערת, בהיותה בעלת עניין בחברה, ויתרה על הגנת חוק הערבות בכך שחתמה על כתב ערבות המאפשר לבנק לבצע הסדרים כאמור. זאת ועוד, השופטת קבעה כי חוק החוזים אינו חל במקרה זה, שכן חוק הערבות היה ספציפי יותר והמערערת ויתרה על הגנתו. לבסוף, הדגישה השופטת כי הימנעותו של המערער מלהוכיח כי האינטרסים שלו היו משרתים טוב יותר אילו היה מעורב במשא ומתן, משמעה כי הערעור לא היה ראוי, ועל כן התקבלה החלטת בית משפט קמא, לרבות פסיקת שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ למשיב.