בש"א 7769/04

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתובענה ייצוגית שהגיש משיב בשם תושבי הרשות המקומית קריית טבעון נגד המבקשים, שמפעליהם היו אחראים לכאורה לפליטת מזהמי אוויר שגרמו סבל רב לתושבי המקום. התביעה הוגשה לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). המבקשים הגישו בקשות לדחיית טענות המשיב על הסף, אשר בית המשפט נעתר לבקשה. פסק הדין מסכם את טענות המשיב, הסובבות סביב הימנעותם הנטענת של המבקשים מנקיטת האמצעים הנדרשים למניעת אירועי זיהום אוויר המהווים מפגע סביבתי. לטענת המשיב, אירועים אלה גרמו לאי נוחות רבה לתושבי המקום והמבקשים הפרו את חובותיהם הקבועות בחוק. עם זאת, בית המשפט התמקד בדרישות הפרוצדורליות המקדמיות להגשת תביעה כזו, ובפרט בהוראות סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). בית המשפט הגיע למסקנה כי המשיב לא מילא אחר התנאים המפורטים בסעיף 5, הדורש כי תקופת הודעה מוקדמת של 60 יום תחלוף לאחר שהודיע לרשות הרלוונטית ולצד הפוגע על הכוונה להגיש תביעה. תקופת הודעה זו מאפשרת לשני הצדדים הזדמנות לנקוט צעדים קונקרטיים לפתרון הבעיה. בית המשפט פירש את לשונו הקטגורית של סעיף 5 כך שדרישה פרוצדורלית זו היא חובה ולא טכנית בלבד. מאחר שהמשיבה לא הודיעה על כך לרשות, כנדרש בחוק, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה. בהגיעו למסקנה זו, הדגיש בית המשפט את כוונת המחוקק העומדת מאחורי החוק, שהייתה להסמיך אזרחים לפעול נגד מפגעים סביבתיים כאשר רשויות המדינה אינן ממלאות את תפקידן. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שהרשויות המוסמכות ערוכות טוב יותר לטפל בעניינים אלה, ולכן הדרישה הפרוצדורלית של סעיף 5 משמשת מנגנון איזון מכריע. בסופו של דבר, מאחר שהמשיבה לא עמדה בדרישות הפרוצדורליות, דחה בית המשפט את התביעה מבלי לרדת לגופו של עניין. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, כלומר כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.