ת"א 9258/07

תקציר

המחלוקת היא על פרשנות הסכם בין התובעים, בעלי מספר חלקות קרקע סמוכות, לבין הנתבעים, בעלי חלקה נוספת, לשתף פעולה בהגשת תב"ע משותפת, ואולי גם בביצועה, על מנת למקסם את פוטנציאל הבנייה של חלקותיהם. לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שסירבו לשתף פעולה ביישום התוכנית, לאחר אישורה. הנתבעים, מצדם, טוענים כי ההסכם אינו מחייב אותם לשתף פעולה מעבר לשלב הגשת התכנית ואישורה וממילא התובעים הפרו את ההסכם והם עצמם ביטלו אותו. מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לחלוקת שטחי הבנייה שאושרה בתוכנית, ולאופן שבו יש לחשב את חלקו של כל צד בהם. בית המשפט קבע כי טענות הצדדים על פי ההסכם כוללות התחייבות לשתף פעולה לא רק בהגשת התוכנית אלא גם ביישומה. סירוב הנתבעים לשתף פעולה בשלב זה אינו מוצדק ומהווה הפרה של ההסכם. טענת התובעים כי הנתבעים ביטלו את ההסכם נדחית. גם טענת הנתבעים כי ההסכם נעשה כתוצאה מטעות או מצג שווא נדחית. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים פעלו בחוסר תום לב כאשר לא הבהירו לנתבעים, טרם חתימת ההסכם, כי בכוונתם שחלוקת שטחי הבנייה תתבסס על השטח המקורי של אחת החלקות טרם הפקעתה החלקית. בית המשפט פירש את הסעיף העיקרי בהסכם, המגדיר את חלוקת שטחי הבנייה, על פי תכליתו האובייקטיבית. על פי פרשנות זו, כל צד זכאי לקבל את החלק בשטחי הבנייה שנתרם בפועל על ידי חלקתו ואושר בזכות זכויות הבנייה שהוענקו לו. בית המשפט הורה לצדדים לשתף פעולה בהגשת בקשה להיתר בנייה, ומינה שמאי מקרקעין שיקבע במידת הצורך את חלוקת שטחי הבנייה בין הצדדים ואת שיעור מאזן התשלומים ביניהם. קביעות השמאי יחייבו את הצדדים במסגרת ההסכם ביניהם. בית המשפט לא הורה על הוצאות.