ע"א 37150-04-16

תקציר

המבקש, העומד בפני צו להוצאת ידו מנכס, ביקש להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה. לטענת המבקשת, משא ומתן בין הצדדים בעקבות פסק הדין, וקיומו של הליך תלוי ועומד נוסף, מהווים טעם מיוחד להארכת המועד. עם זאת, המשיב מתנגד לבקשה ומדגיש כי נמסר למבקש על החלטתם להוציאו מהנכס וכי סיכוייו לערער על פסק הדין קלושים. לדברי בית המשפט, משא ומתן בין הצדדים אינו מצדיק אוטומטית את הארכת המועד, ועל המבקש להוכיח כי התנהלות המשיב השפיעה על החלטתו להחמיץ את המועד. המבקש לא עשה כן. זאת ועוד, סיכוייו של המבקש להצליח בערעור אינם גבוהים, שכן אין לו זכויות קנייניות מוכחות בנכס הנדון. טענותיו הקודמות של המבקש נגד הוריו להסדרת זכויות רכושיות נדחו, והערעור הנוכחי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה טרם נדון. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין טעמים מיוחדים להארכת המועד ודוחה את הבקשה. ההחלטה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות בנושא ומדגישה את הצורך של בעלי הדין לקחת אחריות על עמידה בלוחות זמנים.