עת"מ 33598-05-23

תקציר

פסק הדין דן בזכות לערער על מתן רישיון לצד שלישי ובמגבלות הזמן לכך. על פי חוק התכנון, ערר לוועדת התכנון המחוזית יש להגיש בתוך 30 יום, ועתירה מנהלית יש להגיש בתוך 45 יום מקבלת ההחלטה. העותרת החמיצה מועדים אלה ולפיכך מבקשת להאריכם. בית המשפט בוחן מקרים של עיכוב תביעות על בסיס שלושה יסודות: שיהוי סובייקטיבי (התנהלות העותר), שיהוי אובייקטיבי (שינוי מצב ופגיעה ברשות או בצדדים שלישיים) ומידת הפגיעה בחוק. במקרה זה, טענת העותר נכשלת במבחני השיהוי הסובייקטיביים והאובייקטיביים. העותר ידע על ההחלטות נשוא הערעור ובחר שלא לפעול בהקדם. עוד מציין בית המשפט כי טענות העותר אינן נגד הפרה חמורה של החוק, אלא נגד סטייה מינורית מהתב"ע, הניתנת לתיקון. לפיכך, העתירה נדחית בשל השיהוי בהגשה והיעדר הפרה חמורה של החוק. בנוסף, חויב המשיב לשלם למשיבים סך הוצאות בסך 7,500 ₪.