עת"מ 1936/09

תקציר

פסק הדין מאשר את העתירה שהגישו בני זוג, שנישאו בשנת 1995, נגד דחיית בקשת הבעל לאיחוד משפחות על ידי משרד הפנים הישראלי עם אשתו, תושבת קבע בישראל. בני הזוג התמודדו עם עיכובים מוגזמים ומכשולים בירוקרטיים בטיפול בבקשתם, שנמשכו על פני שש שנים. בית המשפט מצא כי טיפול המשרד במקרה היה לקוי, תוך עיכובים בלתי סבירים המיוחסים הן למשרד והן לרשויות הביטחון. בית המשפט קבע כי יש לשדרג את מעמדו של העותר לרישיון לישיבת ארעי, בתנאי שיעמוד בדרישות מרכז חיים, היעדר מניעה פלילית או ביטחונית, ויקיים תא משפחתי עם אשתו. בנוסף, הוטל על המשרד לכסות את הוצאות העותרים, בסך 5,000 ₪. החלטה זו התקבלה למרות מוצאה של העותרת מאיו"ש, בשל העיכובים והטעויות הבלתי מוצדקות בהליך האישור, שהתארך הרבה מעבר לפרק הזמן הסביר. יש לציין כי חוק הוראת השעה האוסר על איחוד משפחות לתושבי אותם אזורים לא השפיע על פסק הדין, שכן העותרת נרשמה במרשם האוכלוסין של האזור. פסק הדין משמש תזכורת לחשיבות הטיפול הבירוקרטי המהיר והיעיל, במיוחד בנושאים הנוגעים לחיי המשפחה.