תפ"ח 52360-06-20

תקציר

שני נאשמים הורשעו בשורה של עבירות, בהן החזקת ארבעה תתי-מקלעים, מחסניות ותחמושת, ירי לעבר בתיהם של שלושה אנשים, הצתת אחד מהם וירי לעבר שוטרים. לכל אירוע קבע השופט טווח ענישה הולם נפרד, המשקף את חומרת המעשים ואת הערכים המוגנים שנפגעו. טווח הענישה ההולם על החזקת כלי הנשק נקבע לשלוש עד חמש שנים, ואילו ההתקפות על בתי ההרוגים נקבעו לטווחים של 36 עד 60 חודשים ו-5 עד 7 שנים. המעשים החמורים ביותר, ירי לעבר שוטרים, נשאו טווח של 7 עד 10 שנים. השופט שקל את הודאתם של הנאשמים באשמה, חרטה, גיל צעיר ונסיבות חיים קשות, אך גם את חוסר השיקום שלהם ואת הסיכון הגבוה לפגיעה חוזרת. כתוצאה מכך, גזר בית המשפט על כל נאשם עונש מאסר כולל בטווח הנמוך של טווחי הענישה המתאימים. גזרי הדין כללו עונשי מאסר על תנאי במקביל מעבירות קודמות, שהביאו למאסר בפועל של 11 שנים ו-3 חודשים לנאשם 1 ו-11 שנים ו-6 חודשים לנאשם 2. בנוסף, שני הנאשמים קיבלו עונשי מאסר על תנאי, קנסות וצווי פיצויים לקורבנות. השופטים הדגישו את הצורך בהרתעה ואת הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהנאשמים, ופסק הדין כלל את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.