ת"א 54319-03-22

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה לפסילת שופט, שהוגשה על ידי התובע והנתבע שכנגד בתיק שעניינו משוא פנים לכאורה בשל התבטאויותיו הקודמות של השופט ומעורבותו בהליכים קשורים. המבקש טען כי השופט הביע דעה על סיכויי התביעה והיה מעורב בהחלטות הקשורות לתיק הטרדה שהשפיע על התיק הנוכחי. בנוסף, הם טענו כי השופט הפגין חוסר כבוד ומשוא פנים, טען לליקויים פרוצדורליים והאשימו את השופט בהתנהגות פוגענית. עם זאת, בית המשפט הצביע על פגמים פרוצדורליים בבקשת הפסילה, לרבות היעדר תצהיר תומך, אי הגשה במועד ואי שימוש בייעוץ משפטי, דבר שפגע בתוקפה. בית המשפט הדגיש כי המבקש לא הוכיח "אפשרות ממשית" למשוא פנים, כנדרש לצורך פסילה. הוא הצביע על כך שהבעת דעות במהלך קדם משפט אינה מציינת דעה קדומה, אלא אם כן הדעות הן בלתי הפיכות. יתר על כן, בית המשפט הבהיר כי החלטות קודמות אינן מעידות על פסק דין סופי, וחוסר משוא הפנים נותר על כנו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לפסול את השופט, וחזר והדגיש כי התבטאויות שנאמרו בשלבים מקדמיים אינן שוות ערך להטיה וכי ננקטו הליכים מתאימים בפסקי דין קודמים. ההחלטה ניתנה ללא צו הוצאות בשל היעדר צורך בעמדת הצד השני וניתנה בהיעדרם של הצדדים.