ת"א 1298/06

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב חלקת אדמה בנס ציונה, שבעליה הרשמי היה הרצל סמל המנוח. הנתבעים, שהם יורשיו של סמל, טוענים כי תביעת התובע פסולה בשל נזק ראייתי שנגרם עקב איחור בהגשה, וכי על פי חוק ההתיישנות התיישנה התביעה לפני 25 עד 38 שנים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, שטענה כי סמל החזיק במקרקעין בנאמנות עבורם. השופט קבע כי תקופת ההתיישנות לא החלה מרגע שקמה עילת התביעה, שכן הנתבעים לא הוכיחו כי השיהוי בהגשת התביעה היה מכוון או רשלני, ואף לא גרם להם נזק ראייתי כלשהו – במיוחד בהתחשב בחוסר הראיות של הנתבעים עצמם בנוגע למקרקעין. זאת ועוד, התנהגותו של התובע לאורך השנים הצביעה על כך שהוא פעל כבעל הקרקע, ועדויותיהם של מספר עדים, יחד עם ראיות נוספות, תמכו בגרסתו של התובע לאירועים. עוד קבעה השופטת כי הסכם הנאמנות בין התובעת לבין סמל תקף, למרות טענות הנתבעים לזיוף, שכן לא סיפקו כל הוכחה משכנעת לכך. משכך, החליט בית המשפט כי לתובע זכות לרשום ולהחזיק בחלקת המקרקעין המדוברת, והורה לנתבעים לכסות את הוצאות התובע, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.