ע"א 137/57

תקציר

גרוס אנד נאס בע"מ ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שחייב את החברה לשלם למלווה ולקרן חיסכון בפתח תקווה בע"מ סכום של 1,500 לירות לפי שטר חוב. גרוס אנד נאס טענה כי החזירה את השטר לסוכנות שרון לאספקת דלקים בע"מ, שהתחייבה להחזיר את השטר, אך לא עשתה כן. החברה ביקשה להתייצב ולהגן על התביעה, אך נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. דעת הרוב של בית המשפט העליון דחתה את הערעור ואישרה את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע, כי למשיב, כבעל שטר החוב, זכויות חדות לפי פקודת השטרות ומגמת הפקודה רואה בכל מחזיק בשטר מחזיק ראוי. מאחר שהחברה לא יכלה להציג הגנה ממשית כנגד המשיב והשטר הוסב למשיב לפני מועד הפירעון שלו, לא נפל עוול בסירוב לבקשת החברה להופיע ולהתגונן. השופט זוסמן חלק על כך, וטען כי החברה הציגה הגנה סבירה והיה צריך לתת לה הזדמנות להציג את טענותיה בהליכים רגילים. נימוקי הרוב סתרו את תכליתו של דיון דחוף, שנועדה לאפשר לנתבע בעל הגנה אמיתית לחקור את התביעה באופן סדיר.