ע"א 41825-12-11

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה נגד עורך דין על ידי לקוחו. הלקוח טען כי היה על עורך דינו להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בפנים, הנוגע למכירת דירה בבעלות משותפת של הלקוח ואשתו. הימנעותו של עורך הדין מלעשות כן, טען הלקוח, הביאה לרשלנות ומזכה אותו בפיצויים, שכן מכירת הדירה הייתה יכולה להימנע. עם זאת, השופט פסק לטובת עורך הדין וקבע כי כל טעות שנעשתה אינה עולה כדי רשלנות. עורך הדין לא היה חייב להגיש בקשה לביטול פסק הדין, וגם אם היה עושה זאת, לא סביר שהתוצאה הייתה משתנה, מה גם שפסק הדין כבר בוצע. עוד קבע השופט כי אין קשר סיבתי בין רשלנותו הנטענת של עורך הדין לבין הנזק שנגרם, שכן סביר להניח שתוצאת התיק הייתה נותרת בעינה. יתר על כן, עורך הדין ייצג הן את הלקוח והן את אשתו, ולכן כל טענה הנוגעת לחוב המיוחס לאישה בלבד, לא הוכחה. לפיכך נדחה ערעורו של הלקוח. השופטת רות לכר שרון כתבה את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים י' שנלר וד"ר ק' ורדי. ההחלטה התקבלה ביום 5.3.13 והצדדים עודכנו בהיעדרה.