ת"א 50022-08-22

תקציר

התיק סובב סביב תובע המבקש פיצויים מעמותת קרנית, המפצה נפגעי תאונות דרכים, בגין הוצאות רפואיות כתוצאה מתאונה. התובעת, נוסעת על אופנוע לא מבוטח שהיה מעורב בתאונה, טענה כי יש לפצות אותה על ידי קרנית שכן השימוש של הנהג באופנוע היה ללא רשות הבעלים, והיא, כנוסעת, לא הייתה מודעת לכך. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי טענת הנהג כי נעשה שימוש באופנוע ללא רשות אינה משכנעת. היעדרותם של הבעלים מהמשפט לא היטיבה עם ההגנה, שכן נטל ההוכחה מוטל עליהם להראות כי הבעלים לא התיר לנהג להשתמש ברכב. השופטת קיבלה את טענת התובעת כי לא ידעה שנעשה שימוש באופנוע ללא רשות וכי גרסתה לאירועים אמינה יותר. באשר להוצאות, קבעה השופטת כי השיהוי הניכר של התובע בהגשת התביעה, שכמעט הגיע להתיישנות, והתארכות ההליכים שלא לצורך, מצדיקים סטייה מהכלל הרגיל של פסיקת הוצאות לצד הזוכה. התובע חויב לשלם 8,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של הנתבעת. בנוסף, חויבה התובעת לשלם לקרנית סך של 4,000 ₪ בגין הוצאותיה בגין הודעת הצד השלישי, ואילו הצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, חויבו ביתרת ההוצאות שנגרמו לקרנית, בסך כולל של 21,605 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם על ידי המזכירות.