ת"א 69833-06-20

תקציר

השופט דחה את תביעת התובעים לביטול צווי הניהול שהוצאו לאפוטרופוס הכללי על נכס. התובעים, שהתגוררו בנכס שנים רבות, טענו כי הנכס ניתן לסבם במתנה, ולכן יש להם זכויות בו. עם זאת, השופט העדיף את הראיות שהציג האפוטרופוס הכללי, וקבע כי גרסת התובעים לאירועים אינה עקבית ואינה נתמכת בראיות. הנכס נרשם על שמם של בני הזוג ר', והשופטת קבעה כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את טענתם למתנה, שכן הראיות הקיימות, לרבות צוואתם של בני הזוג ר', סתרו אותה. כמו כן, לא התקיימו הדרישות החוקיות להעברת זכויות במקרקעין במתנה. השופטת דחתה גם את טענות התובעים בדבר החזקה שלילית, וקבעה כי החזקתם בנכס אינה מנוגדת לזכויות הבעלים. גם טענותיהם החלופיות של התובעים, לרבות בעל הסמכות, הדיירות המוגנת והזכות לרכוש את הנכס, נדחו כסותרות את טענותיהם האחרות או נעדרות ראיות. השופט הגיע למסקנה כי הנכס הוא "רכוש נטוש" כהגדרתו בחוק, וצווי הניהול שהוציא האפוטרופוס הכללי היו כדין. לפיכך, נדחתה תביעתם העיקרית של התובעים, והם חויבו בתשלום דמי שימוש, שיוכרעו בנפרד. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, כאשר השופטת ציינה את הקשיים בקבלת גרסת התובעים לאירועים.