ת"א 1549/96

תקציר

פסק הדין, שניתן ביום 11.1.98, מתייחס למחלוקת בין תובע לנתבע בדבר אחריותו של האחרון בנזיקין וסכום הפיצוי שישולם לתובע. בית המשפט פסק לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 68,500 ₪ וכן הוצאות התובע. בעקבות פסק הדין התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנותו של צו ההוצאות והאם הוא כולל את מלוא האגרות המשתלמות לפי תקנות בתי המשפט, התשמ"ז-1987. הנתבעת טענה כי יש להבהיר את פסק הדין כך שיקבע כי האגרות ישולמו על פי תקנות אלה. מנגד, טענה התובעת כי קביעת בית המשפט בסוגיית ההוצאות ברורה וכי לא ניתן להבהיר את פסק הדין בשלב זה. בית המשפט הסכים עם התובעת וציין כי פסק דינה ברור וכי אין לה סמכות להבהיר או לתקן אותו לבקשת מי מהצדדים. יתר על כן, התקנות המסדירות את אגרות בית המשפט הן עצמאיות ואינן דורשות כל קביעה נוספת של בית המשפט. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת להבהרות והדגיש כי יש ליישב את מחלוקת הצדדים בעניין ההוצאות על בסיס הניסוח הברור של פסק הדין והתקנות הרלוונטיות.