רצ"פ 4269-03-20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור, הגלגול השלישי של בקשת רשות ערעור, הנובעת ממחלוקת בין המבקשים למשיבים בנוגע לחיובים כספיים שהוטלו על המבקשים על ידי ההוצאה לפועל. שורש הסכסוך נעוץ בפרשנויות שונות לסכום שחייבים המשיבים למבקשים, בעקבות פסק בורר. המבקשים לא הגישו חישוב נגדי של הסכום החייב בתוך פרק הזמן שקבע רשם ההוצאה לפועל, ולאחר מכן חויבו בסכום על פי חישוב המשיבים. בתי משפט שונים, לרבות בית משפט השלום ובית המשפט העליון, פסקו בעבר לטובת המשיבים בעניין זה, אישרו את החלטת רשם ההוצאה לפועל ודחו את הערעורים. המבקשים, בניסיונם האחרון, טענו כי לא זכו לשימוע הוגן, כי זכויותיהם הפרוצדורליות נפגעו, וכי ההחלטה להטיל חיובים כספיים אינה חוקית. עם זאת, השופטת לא מצאה טעם בטענות אלה ודחתה את הבקשה, בנימוק שהמבקשים מנצלים לרעה את הליכי המשפט ואת ניסיונם לעקוף החלטות קודמות. זאת ועוד, השופט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות השלכות רחבות או משמעות משפטית מעבר לאינטרסים של בעלי הדין, וכי דחיית הבקשה לא תביא לעיוות דין. המבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין, בעוד חלק מהפיקדון חולט והיתרה הוחזרה למבקשים.