ת"צ 63385-05-19

תקציר

פסק הדין דוחה תביעה ובקשה למעמד של תובענה ייצוגית בנימוק שהתביעה כבר נדחתה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין קודם, המהווה תקדים מחייב. התביעה מתייחסת לחיוב בני המשפחה להשתתף בהוצאות אשפוז ארוך טווח של קרוב משפחה. לטענת התובעים, חובה זו אינה מחייבת מבחינה משפטית ופוגעת בזכות קניין. עם זאת, בית המשפט מוצא כי החוזר הקיים, המטיל חובה זו, מקורו בחקיקה ראשית והוא קיים מזה שנים רבות. לפיכך, גביית דמי השתתפות מבני המשפחה היא חוקית. פסק הדין בתיק זה מתבסס על שני פסקי דין קודמים: בג"ץ 4613/03 שחם נ' שר הבריאות, שאישר את חוקיות ההסדר, ובג"ץ 18035-06-11 צוברי נ' משרד הבריאות, אשר התייחס באופן ספציפי להיבט 'דמי הכניסה' של אשפוז סיעודי. בית המשפט דן גם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הכולל הוראה להשתתפות חולים או בני משפחותיהם בהוצאות אשפוז. החוק "ספג" את ההסדרים הקיימים לתוך הוראותיו והעניק להם תוקף משפטי. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי החוק עצמו מתיר גביית אגרות מבני משפחה של חולים מאושפזים. המונח "בני משפחה" מתפרש באופן רחב ואינו מוגבל לבני זוג וילדים בגירים, כפי שטוענים התובעים. מאחר והטיעון המשפטי העומד מאחורי התביעה כבר הוכרע, הבקשה למעמד של תובענה ייצוגית נדחית על הסף. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 8,000 ₪, בשל חוסר שחר התביעה ומורכבות מיותרת של ההליך.