ע"א 69079-11-22

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשלושה נתבעים: י.צ.מ. מפעלי בניין בע"מ, ושני יחידים, נתבעים 2 ו-3, שהם בעלי מניות בחברה. התובע זכה בפסק הדין הראשוני בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר קיבל את התביעה במלואה, וקבע כי שלושת הנתבעים אחראים לחובות שטרם נפרעו. פסק הדין הורה לנתבעת 1, י.צ.מ בנייה, לשלם את יתרת הסכום והטיל אחריות אישית על הנתבעים 2 ו-3. הנתבעים 2 ו-3 ערערו על פסק הדין וטענו כי אין סיבה להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית. ערכאת הערעור נעתרה, קיבלה את ערעורם וחייבה את התובע לשלם את הוצאותיהם. התובע ערער אף הוא, בניסיון להפוך את החלטת ערכאת הערעור ולהטיל אחריות אישית על נתבעים 2 ו-3. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את ערעור התובע, בנימוק של התערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים ובהערכות מהימנות של עדים, שהן נקודות החוזק של בית המשפט הפרוצדורלי. הערעור התמקד בהערכתו של בית משפט קמא את התנהלות הנאשמים ובקבלתו את גרסתם לאירועים. ערכאת הערעור הדגישה כי התרשמותו החיובית של בית משפט קמא מהתנהלות הנאשמים הייתה מוצדקת, והיא בחרה שלא להתערב בקביעותיו העובדתיות. בנוסף, ציינה ערכאת הערעור כי טעותו של בית משפט קמא בהסתמכו על חומרים מתיק פלילי הנוגע לחברה אחרת בבעלות הנתבעים אינה מצדיקה הטלת אחריות אישית. בית המשפט הבהיר כי החברה, י.צ.מ בנייה, לא נקלעה לקשיים כלכליים לפני שנת 2017, והתנהלות הנתבעים לא הייתה חסרת אחריות או נצלנית. זאת ועוד, ערכאת הערעור הדגישה כי בית המשפט קמא אינו מחויב להתייחס לכל טענה שהועלתה והיה לו שיקול דעת להתמקד בטענות הרלוונטיות. נחה דעתו כי בית משפט קמא שקל את גרסת הנאשמים ולא התעלם מטיעונים ביקורתיים כלשהם. בסופו של דבר, ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי לערעור התובע אין סיכוי להצליח ולכן דחתה אותו ללא תגובת הנתבעים. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ייפסקו הוצאות מאחר ולא התבקשה תשובה, והערבות של התובע תוחזר. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 5.2.2023.