בש"פ 22/12

תקציר

בית משפט בישראל החליט לאשר את מעצרו של אדם שהואשם בעבירות הונאה בסך 10 מיליון שקלים עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה התקבלה בעקבות הפרת תנאי מעצר הבית על ידי המערער. המערער שוחרר בעבר בתנאי מעצר בית מחמירים, לרבות פיקוח אלקטרוני, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין הונאה לצד אדם נוסף. השחרור ניתן על סמך הצעת פקחים ספציפיים וכמה ערבויות. עם זאת, המפקחים לא פיקחו על המערער כנדרש, והותירו אותו ללא פיקוח במשך תקופה מסוימת. הדבר הביא את בית המשפט המחוזי לבטל את שחרורו של המערער ולהורות על מעצרו, החלטה עליה הוגש ערעור. סנגורו של המערער טען כי אין להטיל על המערער אחריות למחדל המפקחים וכי בית המשפט לא התריע מפני ההשלכות של שינוי זמני הפיקוח. עם זאת, בית המשפט הדגיש את עבירות העבר של המערער ואת היעדר הסדר פיקוח חלופי ראוי ובחר לדחות את הערעור. השופטים הציעו כי המערער יוכל לשקול תכנית שחרור חלופית אמינה ולהציגה בעתיד לבחינה מחודשת. פסק הדין הדגיש את הצורך בחלופה מחמירה ואמינה, בהתחשב בעברו של המערער, תוך הכרה בעיקרון של חיפוש חלופת מעצר.