ע"ע 31756-01-12

תקציר

הערעור מתייחס לשתי שאלות מרכזיות הנוגעות לחוקיות החלטת מנהל בתי המשפט לדחות בקשה להתמחות בבית המשפט העליון. השאלה הראשונה היא האם הליכי העסקת קרובי משפחה במערכת בתי המשפט, שהובילו לדחייה, צריכים להיחשב כחוקיים. בית המשפט קובע כי ההליכים הם אכן מקור נורמטיבי חוקי ובלתי תלוי, שאינו נובע מחוק המינויים בשירות המדינה. הם הוצאו כדי להסדיר את העסקתם של קרובי משפחה במערכת בתי המשפט ולראות באי קבלת קרובי משפחה ככלל, ולאפשר חריגים רק בנסיבות מיוחדות לאחר אישור מנהל בתי המשפט. זאת כדי להבטיח את אמון הציבור, למנוע העדפות מיותרות ולמזער ניגודי עניינים. השאלה השנייה נוגעת לנאותות ההוראה על ביטול הליך ההעסקה. בית המשפט מוצא כי יש להחיל את נהלי העסקת עובדים ומתמחים במשותף במקרה זה. לפיכך, יש להחיל על המערערת גם את נוהל ההעסקה המאוחר, החל במפורש על כלל המועמדים במערכת בתי המשפט, לרבות התמחות. בית המשפט מוסיף ומצדיק את סבירותה ומידתיותה של החלטת מנהל בתי המשפט, ומוצא אותה מוצדקת בנסיבות המקרה. היא מדגישה כי הזכות לחופש העיסוק אינה מבטיחה תעסוקה וכי ההליכים אינם מגבילים את זכותה של המערערת להתמחות, אלא רק מגבילים את המקום. בית המשפט מסיים בכך שהוא דוחה את הערעור, וקובע כי ההחלטה הייתה סבירה, וכל צד צריך לשאת בהוצאותיו.