ע"א 1344/13

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו בכתבי הטענות של הצדדים בנוגע לבקשה לדחיית הערעור והגיע למסקנה כי אין בערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין המקורי. לדברי בית המשפט, הכלל הוא כי ערעור אינו מעכב אוטומטית ביצוע החלטה, ועל המערערים מוטל הנטל להוכיח כי סיכויי ההצלחה שלהם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. במקרה זה, התנאי המרכזי של מאזן הנוחות אינו מתקיים. הסכום הניכר שהורה פסק הדין שישולם על ידי המבקש למשיב אינו מצדיק עיכוב ביצוע, מה גם שהמבקש לא טען למצוקה כלכלית כלשהי ואף הצהיר כי הסכום זמין וניתן להפקידו אצל המשיב. זאת ועוד, טענות המבקש מתמקדות בעיקרן בחלק מהפיצוי שנפסק ואינן שוללות את זכותו של המשיב לחלק ניכר ממנו. גם חששותיו של המבקש בדבר יכולתו של המשיב להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל אינם משכנעים. המשיבה הינה חברה ישראלית בעלת נכסים בישראל, והמבקש לא הביא כל ראיה משכנעת לכך שמצבה הכלכלי של החברה ימנע פירעון. בית המשפט מכיר בחוסר הוודאות של המבקש בשל הימנעותו של המשיב מהגשת דוחות שנתיים, אך אין בכך כשלעצמו כדי להוות עילה מספקת למתן עיכוב ביצוע. עם זאת, על מנת לתת מענה לחששותיו של המבקש מפני מימוש אפשרי של נכסיו על ידי המשיב, קבע בית המשפט כי על המשיב להודיע למבקש על כל החלטה שיש בה כדי לשנות את זכויותיו בנכס הנדון 30 יום קודם לכן, ובכך להעניק הגנה מסוימת למבקש. מאחר שמאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, סיכויי ההצלחה בערעור אינם נדונים. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, מותנית בעמידת המשיב בדרישת ההודעה. המבקש אחראי להוצאות המשיב, הנקבעות על סך של 4,000 ₪.