עמ"נ 36216-05-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה בעניין ארנונה שנגבתה מהמערערת. בערעור נטען כי היה על המשיב, העירייה, להתייחס לנכס המערערת כיחידת שומה אחת כדי לאפשר שיעור מס נמוך יותר. עם זאת, הנכס המדובר מסווג כמחסנים, ובית המשפט מסכים עם החלטת ועדת הערר כי היה סביר לפצל את הנכס ליחידות נפרדות לצרכי מיסוי. סיווג הנכס אינו שנוי במחלוקת, ופסיקה קודמת תומכת ברעיון של סיווג נכסים רב תכליתיים בנפרד על בסיס חלקיהם הבודדים. במקרה זה, המחסנים המופרדים פיזית נחשבים ליחידות עצמאיות, והחלטת הוועדה לחייב אותם בהתאם היא סבירה. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערת בדבר החלוקה המלאכותית של הנכס וחוסר ההצדקה הנטענת למעשיו של המשיב. במקום זאת, פסק הדין תומך בהחלטת ועדת הערר, הקובעת כי לעירייה יש סמכות להחליט על מיסוי הנכסים, במיוחד לאור השינוי במעמדם מעסקים ריקים לעסקים פעילים. כמו כן, המערערת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, והביטחון יחולט לטובת המשיב. פסק הדין יישלח לשני הצדדים על ידי המזכירות.