דנ"א 4004/22

תקציר

בית המשפט דן בשאלה האם הכנסה שהופקה מפעילות בלתי חוקית מהווה הכנסה חייבת והאם ניתן לנכות כספים שחולטו מנישום כתוצאה מהליך פלילי כהוצאה מהכנסתו החייבת של הנישום. בית המשפט מגיע למסקנה כי הכנסות מפעילות בלתי חוקית חייבות במס, גם אם קיימת חובה להחזיר את הכספים או אם הוחזרו בפועל. גישה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ומבטיחה כי החוטאים לא ייהנו מפעילותם הבלתי חוקית וכי משלמי המסים פורעי החוק לא יופלו לרעה. באשר לניכוי סכומים שחולטו מוצא בית המשפט כי המתח בין עקרון גביית המס האמיתית לבין הוראות פקודת מס הכנסה אינו מצדיק התרת ניכויים כאמור. חילוט אינו מהווה הוצאה הניתנת לניכוי שכן הוא אינו נוצר ביצירת הכנסה, והחלת "מבחן הסיכון" כדי להצדיק את ניכויו אינה ראויה בהקשר זה. יתר על כן, חילוט כמוהו כאמצעי ענישתי והתרת ניכויו תפגע בתכלית המעין-עונשית של הסנקציה. לפיכך, בית המשפט קובע כי הפסיקה הקודמת, שאינה מתירה ניכוי כספים שחולטו צריכה לעמוד. קביעה זו נתמכת גם בפסיקה קודמת ובהוראות הפקודה בדבר הוצאות השתתפות עצמית. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי הכלל שנקבע בפסקי דין קודמים – לפיו לא ניתן לנכות כספים שחולטו מההכנסה החייבת במס – הוא תקין מבחינה משפטית ויש להותירו על כנו.