ע"א 144/84

תקציר

עניינו של הערעור בעיקרו בעסקת מקרקעין, בה חויב המערער על ידי בית המשפט המחוזי לשלם למשיב את מלוא יתרת המחיר של הנכס הנרכש, צמוד למדד לפי הפרשי ההצמדה ממועד ההתקשרות הראשוני ועד למועד התשלום בפועל. המערערת טענה כי סירובו של המשיב לקבל את יתרת החוב גרם לעיכוב בתשלום, שהוביל להפסד עקב פיחות הדולר. עוד טענו כי שכר הטרחה שנפסק אינו מספיק לפי תקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט העליון קבע כי ישנן נסיבות בהן צד אינו זכאי לזיקה מלאה בשל שיהוי או חוסר תום לב, אך יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין שיעור ההצמדה, שכן היה סביר בנסיבות העניין, ולמשיב לא ניתנו תשלומי ריבית. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור בעניין הוצאות המשפט, והגדיל את שכר הטרחה וההוצאות שנפסקו למערער. השופט מ' שמגר, השופט י' בך והשופט ש' נתניהו פסקו פה אחד, והותירו את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה. פסק דין זה מבהיר את שיקול הדעת הנתון לבתי המשפט בבואם לפסוק בשערוך חיובים ומדגיש כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות.