בש"פ 2773/17

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק החזקה וסחר בסמים בישראל. המערער נעצר בעת שנהג עם 271.20 גרם קוקאין ברכב, וסמים נוספים נמצאו מאוחר יותר במהלך חיפוש בביתו. הוא הואשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. המערער הסכים כי קיימות ראיות לכאורה ועילות למעצרו. בית המשפט המחוזי הורה תחילה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו, בנימוק של חשש לשלום הציבור וקושי של המערער להציב לעצמו גבולות. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר פרקליטו של המערער טען כי המערער ניהל חיים נורמטיביים מאז הרשעתו האחרונה וכי מדובר במעידה חד פעמית, והציע חלופת מעצר, עליה המליץ שירות המבחן. החלופה הייתה השמת המערער במעצר בית בבית אמו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער. השופט קבע כי מקרה זה אינו מתאים לנסיבות החריגות הנדרשות לשחרורו של נאשם בעבירות סחר בסמים. הם הצדיקו זאת בכך שהצביעו על עברו הפלילי של המערער, גילו 32 ואופיין העדכני יחסית של עבירותיו הקודמות. עוד ציין השופט כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת וכי במקרה זה נשקפת מהמערער סכנה לציבור. משכך, ההחלטה המקורית לעצור את המערער התקבלה, והערעור נדחה.