עפ"ת 50405-01-17

תקציר

המערער הורשע במספר עבירות תנועה הקשורות לתאונת דרכים, לרבות נטישה לאחר פגיעה, וקיבל מגוון עונשים. הם כללו מאסר, מאסר על תנאי, שלילת רישיון נהיגה ומאסר על תנאי. הנטישה לאחר פציעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, מחייבת את הנאשם להיות מודע לכך שאדם נפגע בתאונה. בכתב האישום נגד המערער נכתב כי הוא "היה צריך לדעת" שרוכב האופנוע עלול היה להיפגע, וזהו יסוד באישום אחר, מופחת לפי סעיף 64א(א). המערער טען כי כתב האישום מטעה וכי אין להרשיעו בסעיף 64א(ב). השופטים הסכימו וקבעו כי כתב האישום לא ייחס מודעות למערער וכי יסוד זה לא הוכח בבית המשפט. במקום זאת, הרשיעו אותו השופטים בסעיף האישום הקל לפי סעיף 64א(א). לאור ביטול האישום החמור יותר, שקלו השופטים מחדש את גזר הדין. הם החליטו שלא להחזיר את התיק לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר דין והעדיפו להפחית את עונש המאסר לארבעה חודשים, שעשויים לשמש כעבודות שירות. עוד קבעו השופטים כי שלילת רישיון הנהיגה של המערער תיוותר על כנה, נוכח אופי עבירותיו ועברו התעבורתי. המערער חויב לוותר על רישיונו והשופטים ביקשו חוות דעת מהממונה על העבודות הציבוריות בשאלה האם ניתן לרצות את עונש המאסר המופחת כעבודות שירות. הדיון נדחה ליום 11.5.2017 על מנת לשנות את גזר דינו של המערער באופן פורמאלי.