ת"צ 13669-05-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה הייצוגית בנימוק שהיא נופלת בגדר החריגים המנויים בחוק. על פי החוק, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית אם מעורב ארגון עובדים פעיל, ולארגון יש סמכות לייצג את העובדים ולנהל משא ומתן עם המעסיק. במקרה דנן ניכר כי המשיבה קיימה יחסי עבודה קיבוציים מוסדרים במשך עשרות שנים וחתמה על הסכמים קיבוציים רבים עם ארגון העובדים. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי ארגון העובדים היה פעיל ומעורב, ואין מקום לתביעה ייצוגית. כמו כן, נמתחה ביקורת על המבקש על כך שלא מיצה את כל הדרכים לפתרון בטרם פנה לבית המשפט. המבקש לא פנה לארגון העובדים או למשיבה בנוגע לזכויותיו ליום עבודה מקוצר, למרות שניתן היה לפרש את הוראת משאבי אנוש וההסכם הקיבוצי של המשיב כמפלים אבות נשואים. המבקש גם לא הביא ראיות מספיקות לכך שקמה לו עילת תביעה אישית, שכן הוא לא הוכיח שאשתו לא מימשה את זכותה ליום עבודה מקוצר במהלך תקופת עבודתו. עם זאת, השופטת הכירה בתרומתו של המבקש בהבאת הנושא לאור ובכך בתיקון ההוראה והנוהל הנוגעים לזכויות הוריות. לפיכך חויב המשיב לשלם למבקש 180,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-20,000 ₪ הוצאות משפט. למבקש ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.