ת"א 2400/06

תקציר

במקרה של T Ltd. נ' בן ארי, דחה בית המשפט את בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם המורה לו לשלם לבנק התובע סכום כסף משמעותי. בפסק הדין המדובר נקבע כי בן ארי, שייצג את הבנק בהליכי גבייה, גזל שלא כדין כספי לקוחות שהופקדו בידיו לטובת הבנק ונדרש להשיב את הכספים. בן ארי טען כי הוא זכאי לקזז חובות שהבנק חב לו לכאורה, אך בית המשפט דחה טענה זו. עוד קודם לבקשה הנוכחית, בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לבן ארי להפקיד את הסכום הנ"ל בחשבון נאמנות נפרד, אך לא נענה לבקשה. בעקבות זאת פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל והטיל סנקציות שונות על בן ארי. בן ארי ביקש עיכוב ביצוע בטענה שהבנק כבר מימש חלק ניכר מהחוב בהליכי הוצאה לפועל וכי אין לו נכסים נזילים לפירעון יתרת הסכום. לטענתו, ביצוע פסק הדין יאלץ אותו למכור את דירת מגוריו, דבר שיהווה צעד בלתי הפיך ופגיעה קשה בזכויות הקניין שלו. בנוסף, טען כי סיכויי הצלחתו בערעור סבירים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עם זאת, בית המשפט לא הסכים. היא הדגישה כי הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין, וכי עיכוב ביצוע של פסק דין כספי ניתן רק במקרים חריגים. בעוד שסיכוייו של בן ארי להצליח בערעור עשויים להיות סבירים, בית המשפט מצא כי מדובר בכספי נאמנות שבן ארי שלשל לכיסו, וטענותיו לקיזוז חובות אינן מבוססות. באשר לטענתו בדבר מאזן הנוחות, ציין בית המשפט כי מצגיו של בן ארי בנוגע למצבו הכלכלי אינם עקביים ואינם מהימנים. מדבריו שלו עולה כי הוא בחר שלא לקיים את פסק הדין ובמקום זאת השקיע את הכספים בחו"ל והעביר אותם למדינה אחרת. זאת ועוד, בית המשפט לא השתכנע מטיעוניו של בן ארי בדבר ההליכים המקבילים המשפיעים על ביצוע פסק הדין. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, ובן ארי חויב לשלם לבנק שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.