ת"א 23842-09-17

תקציר

התיק נסוב סביב חלקת קרקע בבעלות אדם שנפטר, שזכויותיו עברו בירושה לתובע. האפוטרופוס הכללי (הנתבע) לא ביצע בדיקת נאותות בניהול הנכס האמור ובאיתור הבעלים, דבר שגרם לפגיעה בזכויות הקניין של התובעת. עיקר המחלוקת נסובה סביב אי רישום זכויותיו של התובע בנכס, שלטענת הנתבע מהווה רשלנות חמורה וחוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט מצא כי חוסר שקידה סבירה של הנתבע היה הגורם העיקרי לטעות, שכן רישום זכויותיו על ידי התובע לא היה משנה את התוצאה. בנוסף, תפקידו של הנתבע כמנהל הנכס עבור התובע גרם לכך שלא הייתה יריבות או התחייבות ביניהם, ולא ניתן היה לראות במעשיו של התובע חוסר תום לב. בית המשפט פסק לתובע 15% משווי מחצית החלקה כפיצוי בגין עוגמת נפש, תוך הכרה בחשיבותה של הזכות לבחור כיצד לממש את הבעלות. עוד קבע השופט כי דמי הניהול שנוכו מתמורת הנכס היו מוצדקים בשל פעילותו המנהלית הענפה של האפוטרופוס הכללי. כמו כן, התביעה בגין עוגמת נפש, דמי ניהול והוצאות אחרות לא חוסה תחת חוק ההתיישנות, שכן ניהול הנכס היה אירוע מתמשך, ועל התובע לא הייתה חובה לבדוק באופן שוטף את רישום הנכסים. לבסוף, תביעת התובעת להחזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין התקבלה, בסך כולל של 40,000 ₪, שישולמו על ידי האפוטרופוס הכללי בתוך 30 יום.