ת"א 10007-02-09

תקציר

התובע, גוף עסקי, תובע את הנתבעים, מספר חברות ויחידים, על דמי תיווך בשני פרויקטי נדל"ן נפרדים, בפראג ובבוקרשט. התובעת טוענת כי היא חייבת בשכר טרחה בגין עבודתה כמתווכת בסיוע לרכישת בניין בפראג. הנתבעים טוענים כי זכאותו של התובע לשכר טרחה מוגבלת למוכרים ספציפיים. בית המשפט פוסק לטובת התובעת, ומורה לנתבעת אפי אירופה לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור של 1.5% מעלות רכישת הבניין, בתוספת ריבית. באשר לפרויקט בוקרשט טוענת התובעת כי הגיעה להסכם עם הנתבעים לשירותי תיווך והייתה הגורם האפקטיבי ברכישת הקרקע. עם זאת, בית המשפט מוצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של הסכם מחייב או את תרומתו האפקטיבית לעסקה. תביעת התובעת לדמי תיווך הקשורים לפרויקט בבוקרשט נדחית. עוד קובע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית לפיצויים עונשיים, לאור ההצלחה החלקית של תביעותיה והצורך בבירור משפטי בנוגע לפרויקט בפראג. לכל אחד מהנתבעים, למעט אפי אירופה, נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪, ואילו על התובעת לשלם ל-AFI Europe 25,000 ₪. התובע נדרש לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים הקשורות למומחי המשפט הרומני ובעדויותיהם של שני עדי הגנה.