תפ"ח 45891-02-10

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפים של כליאת שווא, שני סעיפים של ביצוע מעשים מגונים ושני סעיפים של מעשה מגונה בקטינים. האישומים הסתיימו בהסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם באשמה. על פי כתב האישום, הנאשם פיתה שתי קטינות - א.א. וב.ב. - להיכנס לאזורים מבודדים וביצע בהן מעשים מגונים. האירוע הראשון התרחש בשנת 2010 עם א.א., והשני בשנת 2006 עם ב.ב. בית המשפט שקל את הסדר הטיעון, תסקיר נפגעים, תסקיר שירות מבחן, הערכות מסוכנות וטיעוני ההגנה והתביעה. גורמים מקלים לטובת הנאשם כוללים את גילו הצעיר, היעדר הרשעות קודמות, תקופת מעצר והודאה, אשר חסכו מהקורבנות את טראומת העדות בבית המשפט. עם זאת, הדאגה העיקרית היא לביטחון החברה, ובפרט להגנה על קטינים מפני הדחפים המיניים הבלתי נשלטים של הנאשם. התהליך הטיפולי לא הצליח להפחית את הסיכון הנשקף מהנאשם, העלול להוות סכנה לחברה. חומרת העבירות, השפעתן על הקורבנות ובני משפחותיהם והצורך בהרתעה מובילים למסקנה כי על העונש לכלול מאסר בפועל ופיצוי כספי לקורבנות. על הנאשם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו, קנס בסך 15,000 ₪ או שנת מאסר בפועל, ופיצוי בסך 100,000 ₪ ו-25,000 ₪ לא.א. וב.ב., בהתאמה. זכות הערעור שמורה ל-45 יום.