סע"ש 33680-04-14

תקציר

בית המשפט ניתח בדקדקנות את טענות התובעים, והתמקד בעיקר בתגמול עבור שעות נוספות וימי מנוחה שבועית, ופיצויי פיטורים. **העסקה בשעות נוספות וימי מנוחה שבועית:** * בית המשפט דחה את טענת התובעים כי שולם להם שכר יומי שכלל במשתמע שעות נוספות ופיצוי עבור ימי מנוחה שבועית. התשתית העובדתית העיקרית לדחייה זו הייתה המעבר המתועד של הנאשם בינואר 2007 למערכת שכר שעתית, שכללה תעריפים ספציפיים לשעות רגילות, שעות נוספות (125% ו-150%) ועבודה בשבתות ובחגים. מעבר זה נתמך בעדויות של מנהל הנתבעת והתובע מס' 2, שאישרו ישיבת צוות שבה הוכרז על שינוי זה וניתנה לעובדים האפשרות לקבל את התנאים החדשים או לעזוב. * בית המשפט מצא כי תלושי השכר ודוחות הנוכחות, שנרשמו בזמן אמת, איששו את טענת הנתבע לתשלום שכר שעתי, גמול שעות נוספות ופיצוי בגין עבודה בימי מנוחה וחגים. בית המשפט לא מצא ראיות ל"הונאה" בתלושי השכר כפי שנטען על ידי התובעים. * בית המשפט דחה גם את טענת התובעים בדבר מתכונת העסקה קבועה עם שעות סיום ספציפיות ליום העבודה (17:30 בחורף, 20:00 בקיץ). זאת בהתבסס על ראיות למגבלות התפעוליות של הנתבעת עקב תקנות השקיעה ודוחות הנוכחות שהוצגו, שהצביעו על הפסקה מוקדמת יותר של פעילות, במיוחד בחורף. * באופן מכריע, בית המשפט ציין כי השכר ששולם בפועל, גם כאשר בוחנים בונוסים, לא עלה בקנה אחד עם נוסחת השכר היומי הנטענת על ידי התובעים. פער זה החליש עוד יותר את טענתם למערכת שכר יומית. * בית הדין קבע, כי מדיניות המעסיק להבטחת שכר מינימום יומי אינה פוסלת את מערכת השכר השעתי, שכן היא נועדה להתאים את מציאות התשלומים לדרישות החוק ולא נועדה לפגוע בשכר העובדים. **תביעות פיצויי פיטורין:** * בית המשפט מצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי התפטרותם היוותה פיטורים בנסיבות המזכות אותם בפיצויי פיטורים. * לגבי התובעת מס' 1, הטענה בדבר "הונאה בתלושי השכר שלי" ו"התנהגות בלתי הולמת" לא הוכחה בראיות. בית המשפט חזר על קביעתו כי תלושי השכר היו ייצוגים מדויקים של הסדר ההעסקה. * לגבי התובע מס' 2, בית המשפט מצא כי הוא אינו עונה על ההגדרה של "מנהל" וכי תפקידיו כללו בעיקר סירות מפרש. לפיכך, הטענה כי מעמדו נפגע עקב שלילת תפקיד ניהולי, לא התקבלה. גם אם נשקלה טענה בדבר ירידת מעמד, בית המשפט ציין כי התובע מס' 2 לא שב לעבודה לאחר הגשת התפטרותו, תוך שלילת כל טענה בדבר פגיעה בלתי ממומשת במעמדו המצדיקה פיצויי פיטורים. **טענות נוספות:** * **תובע מס' 1:** * התביעה לשכר בגין חודש ספטמבר 2013 נדחתה מכיוון שהתובע מס' 1 היה בחופשת מחלה והגיש תביעה לדמי אבטלה, דבר המעיד על כך שהוא אינו זמין לעבודה. * בית המשפט מצא תשלום חסר של דמי מחלה לחודש אוגוסט 2013 ופסק הפרש של 372 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית. * התביעה לדמי הודעה מוקדמת הקשורה לפיטורים בנובמבר 2006 התיישנה. עם זאת, בינואר 2012 פסק בית המשפט דמי הודעה מוקדמת בגין פיטורים, שכן התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת, ופסק 1,456 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית. * התביעה לדמי חגים נדחתה ברובה בשל חוסר ספציפיות לגבי תאריכי החגים הנטענים. בית המשפט גם ציין כי התובעים היו זכאים לדמי חגים בתנאים ספציפיים המפורטים בהסכמים, אותם לא הוכיח התובע מס' 1 כראוי עבור כל התקופות הנטענות. נפסק חוב מודה של הנתבע לדמי חגים, בסך כולל של 3,257 ₪, בתוספת הצמדה וריבית. * **תובע מס' 2:** * התביעה לדמי חגים נדחתה ברובה, שכן התובעים קיבלו שכר עבור עבודה בחגים כנדרש בחוק. עם זאת, בית המשפט פסק דמי חג עבור ימים שאינם חלים בשבת, על סמך הודאתו של הנאשם, בסך כולל של 7,019 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית. * לתביעה לדמי חופשה היו פנים מרובות: * תביעות בגין ימי חופשה שלא נוצלו לפני ינואר 2009 נדחו בשל התיישנות. * בית המשפט מצא כי התובעת מס' 2 זכאית ליותר ימי חופשה ממה שזוכה על ידי הנתבע בשל יישום שגוי של חוק חופשה שנתית על ידי הנתבע לעניין הוותק. כתוצאה מכך נפסקו דמי פדיון חופשה עבור 32 ימים, בסך של 5,824 ₪, בתוספת הצמדה וריבית. * טענות בדבר *תעריף* דמי החופשה נדחו מכיוון שהתובע כבר שולם על בסיס שכרו השעתי, דבר שהתקבל על ידי בית המשפט. * התביעה לדמי הבראה ששולמו בחסר נדחתה, מאחר שבית המשפט מצא כי הנתבע שילם דמי הבראה מדי חודש לפי התעריפים החלים לאותו חודש ולא על בסיס תעריף מעודכן עתידי. * התביעה בגין הפקדות חסר לקרן פנסיה התקבלה בסך של 560 ₪, בתוספת הצמדה וריבית, כפי שהודה הנתבע. **תביעות קיזוז:** * בית המשפט דחה את כל טענות הקיזוז של הנתבע. בית המשפט נימק כי בונוסים, קצבאות כלכליות והפקדות לקרנות השתלמות היו חלק מתנאי ההעסקה ולא ניתן לטעון בדיעבד כבלתי חוקיים. יתר על כן, הנתבעת לא הייתה רשאית לנכות תשלומי הודעה מוקדמת מהתחייבויותיה כלפי התובעים. לסיכום, בית המשפט דחה ברובו את טענות התובעים בנוגע לשעות נוספות ופיצויי פיטורים, אך פסק סכומים ספציפיים בגין דמי מחלה, דמי הודעה מוקדמת, דמי חגים, דמי פדיון חופשה והפרשות לקרן פנסיה, כמפורט בפסק הדין.