בר"ע 3250/97

תקציר

המבקשת תבעה את המשיב לשיפוי קצבה ששולמה לשאירים של אישה שנפצעה בתאונת דרכים, על בסיס הסכם משנת 1979. המשיבה ביקשה להתגונן, אך המבקשת טענה כי מדובר בשאלה משפטית בלבד. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיבה והתיר לה להתגונן, תוך שהוא מורה גם על צירופן של שתי נאשמות נוספות. המבקש ערער על החלטה זו. בית המשפט הסכים כי בשלב זה ניתן להכריע בשאלות משפטיות, אך מצא כי במקרה זה יש גם שאלות עובדתיות. משכך, בית המשפט לא התעמק לגופה של ההגנה אלא הניח שטענות המבקש נכונות. עוד צוין, כי המשיב יכול לטעון כי המבקש פעל בחוסר תום לב. בית המשפט ביטל את ההחלטה להצטרף לנתבעים הנוספים שכן היא נעשתה ביוזמת בית המשפט ללא בקשה מתאימה ולא נתן למבקש הזדמנות להתנגד. מאחר שהם לא צורפו לערעור, וטרם הוזמנו להתגונן, נוכחותם לא הייתה חיונית. לפיכך, ההחלטה ליתן למשיבה רשות להתגונן התקבלה, תוך ביטול הצטרפותם של הנתבעים החדשים. המבקש חויב לכסות את הוצאותיו של המשיב בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.