בג"צ 202/81

תקציר

12 עותרים, רובם מקלקיליה, ערערו על ההחלטה לרכוש ולהחזיק באדמותיהם לצורך סלילת כביש, בטענה כי ההליך אינו חוקי ומפר את המשפט הבינלאומי. עם זאת, בג"ץ פסק נגדם וקבע כי המשיבים פעלו בהתאם לנהלים הנדרשים וכי מטרת הכביש התבססה בראש ובראשונה על שיקולים צבאיים וביטחוניים, שהיו לגיטימיים על פי המשפט הבינלאומי. בית המשפט מתח ביקורת על העותרים על חוסר ניקיון פרוצדורלי, לרבות טענות שווא בדבר בעלות וחתימות של אנשים שנפטרו. עוד צוין כי העותרים עיכבו את הגשת עתירתם עד לאחר תחילת סלילת הכביש, דבר שלא אפשר להשיב את המצב לקדמותו. בנוסף, פירש בית המשפט את סעיף 43 לאמנת האג הרביעית כמתיר חריגות מהחוקים הקיימים בשטחים כבושים לטובת האוכלוסייה ולצרכים צבאיים. ככלל, הדגיש פסק הדין את הדומיננטיות של שיקולי הצבא והביטחון בבחירת תוואי הכביש, דחה את העתירה והורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיבים.