סע"ש 39029-05-17

תקציר

פסק דין זה מסכם תביעה שהגיש עובד לשעבר, גם הוא עורך דין, נגד בן דודו שהעסיק אותו במשרד עורכי הדין שלו. התובע תובע את זכויותיו בגין עבודתו והפסקתה, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פיצויים בגין אי ביצוע הפרשות מעסיק לפנסיה, פדיון חופשה ודמי נסיעה. בינתיים, הנתבע תובע שכנגד את חלקו בהכנסות מתיקי הלקוחות שהגיש התובע למשרד. בית המשפט מתייחס תחילה לתביעה שכנגד, וקובע כי היא חורגת מסמכותו המהותית של בית המשפט, שכן התובע פעל באופן עצמאי במקרים אלה. לפיכך, התביעה שכנגד נדחית, אך רק לאחר שנמצא כי התובע אכן חייב לנתבע 68,894 ₪ כחלקו בשכר הטרחה מתיקים אלה, סכום שניתן לנכות מכל תשלום שהנתבע חייב לתובע. לאחר מכן, פסק הדין בוחן את טענות התובע. נמצא כי הנתבע הפר הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בנוגע לזכויותיו של התובע כשכיר, שכן לא עמד בתשלומים המוסכמים בתשלומים. מאחר שההפרה הייתה מהותית, בית המשפט קובע כי התובעת ביטלה את ההסכם כדין. לפיכך, יש לבחון את זכויותיו של התובע כעובד לגופן. מסקנת בית הדין היא כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 148,210 ש"ח, 14,139 ש"ח בניכוי הפרשות עובד לפנסיה משכרו, 31,040 ש"ח הפרשות מעסיק לפנסיה, 30,649 ש"ח בפדיון חופשה ו-2,700 ש"ח דמי נסיעה. בסך הכל חייבת הנתבעת לתובע סך של 226,738 ₪, מהם ניתן לקזז 68,894 ₪, כך שהיתרה בסך 157,844 ₪ תשולם לתובע בתוך 30 יום. אם לא ישולם, סכום זה יצבור הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד התביעה המקורית. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובעת, בסך 25,000 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.