ת"מ 135/06

תקציר

פסק הדין המדובר נסוב סביב יחסי הגומלין בין שני חוקים ישראליים: חוק מס רווחי חיסכון וחוק הגנה על השקעות ציבוריות. הראשונה מטילה מס של 15% על ריבית שנצברה מתוכניות חיסכון או פיקדונות, ואילו השנייה נועדה להגן על השקעות הציבור על ידי איסור על הממשלה לשנות את תנאי התוכניות הללו, כולל שיעורי המס, ללא רוב של 61 חברי כנסת. התובעים, פינקלשטיין וקלברסקי, טוענים כי חוק מס רווחי חיסכון מפר את חוק ההגנה על השקעות ציבוריות משום שלא אושר ברוב של חברי כנסת בכל שלוש הקריאות, ובכך פוגע בתוכניות החיסכון הקיימות שלהם. עם זאת, בית המשפט מצדד במשיב, וקובע כי חוק הגנה על השקעות ציבוריות מכוון להחלטות ממשלה ולא לשינויי חקיקה, וכי חוק מס רווחי חיסכון עבר הליך חקיקה לגיטימי וקיבל את הרוב הדרוש בקריאה שלישית. משכך, דוחה השופט את בקשת התובעים לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, בטענה כי התביעה נעדרת שחר. לפסק דין זה השלכות משמעותיות על המדיניות הכלכלית ועל פרשנות חוקי המס בישראל.