עת"מ 1109/03

תקציר

המבקשת, חברה ממשלתית המחזיקה בנכסי מקרקעין, מערערת על הודעת שומת הארנונה שהוציאה הרשות המקומית המשיבה לשנת 2003. עניינה של העתירה במיסוי מספר נכסים שבבעלות העותר, לרבות רצועות קרקע המשמשות לצנרת דלק וחוות מכלים. העותר מעלה התנגדויות רבות, בטענה לאי פירוט מספק בהודעת השומה, סיווג לא תקין של נכסים והפרת חוקי הקפאה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי מרבית טענות העותר חסרות שחר. היא קובעת כי חוסר הפירוט של ההודעה תוקן, שכן המחלוקות בין הצדדים היו ברורות. באשר לרצועות הקרקע, בית המשפט קובע כי העותרת אינה פטורה ממס בגין מלוא היקף השטחים הנדונים, שכן הדין החל מחייב חישוב טכני של השטח החייב במס. היא גם דוחה את טענות העותרת לפטור ממס על קווי דלק ומכלים, וקובעת כי הטלת המס אינה מנוגדת לחוקי ההקפאה וכי הנכסים מסווגים כראוי. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי הכבישים בחצרי העותרת אינם רחובות ציבוריים ולכן הם חייבים במס. טענת העותר בדבר שטחים שאינם בשימוש נדחית בשל היעדר תשתית ראייתית. בנוסף, בית המשפט מאשר את סיווגם של מכלי דלק כ"בניינים", ומוצא אותם סבירים ועומדים בדרישות פקודת העיריות. עם זאת, טענת העותרת בדבר החריגה מחוקי ההקפאה הנוגעים לסיווג מכלי דלק מתקבלת, והמשיבה מופנית להתאים את השומה בהתאם. לבסוף, בית המשפט מוצא כי שיעורי הארנונה שנגבו על ידי המשיב סבירים ודוחה את השוואתו של העותר לרשויות אחרות כבלתי מספקת. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר מחויב לשאת בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין.