ת"א 30582-07-14

תקציר

הנתבעים בתיק זה מואשמים בהפרת הסכם הלוואה עם חברת מראות ירושלים, אשר הביא לחלוקת משאבים בלתי הוגנת ולאפליית התובע. הנתבעים טענו כי לתובעת, שלא הייתה צד להסכם ההלוואה, לא היה מעמד לדרוש פירעון שכן זו לא הייתה הלוואה שלה, ולכן לא הייתה לה עילת תביעה. הם חלקו גם על טענותיה של התובעת בדבר הפרות חוזיות, נזיקיות ועושר, וקבעו כי לא נגרם לתובעת כל נזק עצמאי שכן המימון שהעמידה נועד להיות זמני. עם זאת, השופט קבע כי קיימות מחלוקות עובדתיות המחייבות בדיקה נוספת, בעיקר לגבי מקור כספי ההלוואה וציפיות הצדדים בעת ההלוואה. עוד ציינה השופטת כי ייתכן שהופרה הציפייה של התובע כבעל מניות, דבר שיש להמשיך ולחקור. מאחר שהסעד העיקרי המבוקש, החזר ההלוואה לחברה, דומה הן בתביעות אישיות והן בתביעות נגזרות, התיר השופט לתובע לחילופין לעתור בשם החברה לתביעה נגזרת. התובע חויב להגיש כתב תביעה מתוקן המפרט בקשה זו, בצירוף התנאים הקבועים בחוק החברות, בתוך 20 יום. לנאשמים ניתנו 30 יום להגיב. התיק נקבע לדיון קדם משפט ב-7 במאי 2015. השופטת סיימה את דבריה בדחותה את בקשת הנתבעים לסילוק על הסף וציינה כי נושא ההוצאות יידון בשלב מאוחר יותר.