ע"א 12560-12-13

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מערעור אזרחי מורכב של שותפויות עסקיות בתחום הנדל"ן. המערערים בערעור אזרחי מס' 12560-12-13, יחיד וחברה בשליטתו (סער), דרשו מהמערערים בערעור אזרחי 15562-12-13, גם יחיד והחברה שבשליטתו (לב), סך של 2,107,704 ₪ הנובע מתביעות שונות הקשורות לנכסי מקרקעין. הדרישות כללו דמי שכירות לשני נכסים הממוקמים ברחוב אהרונסון בתל אביב, החזר עבור שירותי שמאות, החזר בגין תשלום יתר עקב מצג שווא ונזקים שנבעו מסירובו של לב למכור דירות בפרויקט משותף. בית המשפט קמא פסק לטובת סער בתביעות בודדות ופסק להן 80,000 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט קמא. ערעורו של סער ערער בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, וטען כי שגה בית המשפט בקביעת זכאותם לחלק מדמי השכירות עבור אחד הנכסים, חישוב דמי השכירות לנכס אחר וטענות שונות הקשורות לתשלום יתר ושכר טרחת שמאות. ערכאת הערעור, לעומת זאת, אישרה את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ומצאה אותן מעוגנות היטב בראיות. ערכאת הערעור הסכימה עם גישתו של בית משפט קמא בחישוב דמי השכירות בגין הנכס ברחוב אהרונסון 16, ומצאה את נימוקיו של בית משפט קמא סבירים. בעקבות זאת נדחה ערעורו של סער. ערעורו של לב התמקד בתביעתם להסכם חלוקה לגבי שני הנכסים, וטען כי הוכיחו את החלוקה בפועל לשני חלקים ספציפיים. הם גם חלקו על קביעתו של בית משפט קמא כי להוריו של סער היה חלק באחד הנכסים, מחשש שהדבר ישפיע על התדיינות משפטית נוספת. בנוסף, טען לב כי היה על בית משפט קמא לפסוק לטובתם בעניין תקופת ההתיישנות של חלק מתביעותיו של סער ולפסוק להם הוצאות משפט נוכח הפער המשמעותי בין הסכומים הנתבעים לבין הסכומים שנפסקו. ערכאת הערעור דחתה את טענותיו של לב, לא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא והסכימה עם מסקנותיו המשפטיות. זאת ועוד, ניסיונו של לב להביא ראיות נוספות בערעור לא צלח, שכן בית המשפט קבע כי הראיות לא יגברו על פרטי הרישום והסכמי הרכישה. גם ערעורו של לב נדחה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, וערכאת הערעור פסקה כי הערבויות/פיקדונות הבנקאיים יוחזרו למפקידיהם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.1.2015.