רע"א 397/20

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, ולא מצא שינוי נסיבות מהותי המצדיק מתן הסעד הזמני המבוקש, בניגוד להחלטות קודמות בעניינו של המבקש. בית המשפט שב והדגיש כי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, והדגיש כי שווי הדירה עולה על הסכום המגיע לבנק לאומי, ובכך הבטיח כי המבקש ישמור על יתרה גם לאחר המימוש. בנוסף, פינוי כולל מנגנוני הגנה לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, המבטיחים פתרון דיור סביר או הסדר חלופי לפני פינוי. ואכן, נקבע הסדר חלופי של 18 חודשי שכירות, שאושר על ידי בית משפט השלום. המבקש לא הציג שיקולים חדשים לשינוי גורמים אלה. באשר לסיכויי התביעה, המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה הכבד הנדרש לערעור על מסמכים חתומים, למרות שסיפקה חוות דעת מומחה הטוענת לזיוף ותצהיר מבעלה לשעבר שהודה בזיופים. בית המשפט לא נתן משקל רב לחוות הדעת של המומחה בשל אופייה הפרטי, והתצהיר נדחה מאחר שלא אומת ולא התקבל כראיה, והותיר את הערכות המהימנות לאפיקים פרוצדורליים ראויים. לפיכך, הבקשה נדחתה, כאשר המבקש חויב לשלם למשיב מס' 1 4,000 ₪ ולמשיב מס' 2 הוצאות בסך 2,000 ₪.